אתמול חגגנו לעילי יום הולדת שלוש בגן. בשעה חמש וחצי בבוקר, קמתי מהמיטה, מרוגז למדי, לקול יללותיו של החתול שנשמע קצת כאילו מישהו שוחט אותו. חתול מ@$%$#$ מלמלתי לעצמי וקמתי כדי לתפוס אותו בזנבו ולהשליכו לגינה וכשנכנסתי לסלון מצאתי שם את עילי; עומד בפיג'מה, שערו סתור והוא מחייך חיוך של יום הולדת.
אחר-כך, בגן, הוא ישב על כס המלכות בעוד כולם שרים ומטופפים לכבודו ובעיניו זוהרים כול הכוכבים כולם.
ביציאה, לבקשת הגננת רוקנתי את מגירת העבודות שלו מכל מה שהצטבר בה בשבועות האחרונים ובמכונית חיפשתי איזו שקית ניילון כדי להכילם ומבלי להביט זרקתי את השקית מאחורי המושבים האחוריים ונסענו.
היום בצהריים ליאור אמרה "הרמזור אדום" ואני בלמתי קצת בפתאומיות. היינו בדרכינו בחזרה מהים בעכו ובמקום לחשוב על כבישים ורמזורים חשבתי על המים הכחולים והחומות הצונחות לתוכם והקשבתי לרחש הגלים המכה באבן.
שקית הציורים התעופפה ממקומה ועבודותיו של עילי התפזרו על פני המושבים האחוריים. עילי אמר "אופיר מקמט לי את העבודות" ודמעות בקולו ואז ליאור הרימה את העבודה המקומטת וישרה אותה ושנינו הבטנו בה.
"מה ציירת עילי"
"כריש שמח".
אחר-כך, בגן, הוא ישב על כס המלכות בעוד כולם שרים ומטופפים לכבודו ובעיניו זוהרים כול הכוכבים כולם.
ביציאה, לבקשת הגננת רוקנתי את מגירת העבודות שלו מכל מה שהצטבר בה בשבועות האחרונים ובמכונית חיפשתי איזו שקית ניילון כדי להכילם ומבלי להביט זרקתי את השקית מאחורי המושבים האחוריים ונסענו.
היום בצהריים ליאור אמרה "הרמזור אדום" ואני בלמתי קצת בפתאומיות. היינו בדרכינו בחזרה מהים בעכו ובמקום לחשוב על כבישים ורמזורים חשבתי על המים הכחולים והחומות הצונחות לתוכם והקשבתי לרחש הגלים המכה באבן.
שקית הציורים התעופפה ממקומה ועבודותיו של עילי התפזרו על פני המושבים האחוריים. עילי אמר "אופיר מקמט לי את העבודות" ודמעות בקולו ואז ליאור הרימה את העבודה המקומטת וישרה אותה ושנינו הבטנו בה.
"מה ציירת עילי"
"כריש שמח".
