בשבת היינו בים. הלכתי על החוף וחשתי במים החמימים סביב קרסולי, ברוח על עורי, בריח המלח באוויר והקשבתי לרעם המתמשך של הגלים. בכל פעם שהים נסוג ניצתו אלפי זהרורים של אור על החול הרטוב וכאשר נמוגו אלה, התגלו צדפים ואבנים חלקות שהים פיסל לשלל צורות וצבעים והינחם סחופים על החול.
אושר הוא דבר שאדם מאפשר לעצמו.
אלף פעמים הייתי בים ורק שלשום הבנתי שלמעשה מעולם לא הייתי שם; מעולם לא היה הים רטוב יותר, כחול יותר, מלא יותר ומאושר יותר. מפליאה יכולתו של המבט לצבוע את העולם.
אחרי זה התיישבתי על כיסא מול האופק, פשוט כדי להיות. כלב אחד רדף אחרי צללים של עפיפונים; מתיז מים לכל עבר, מתנער ומידי פעם פולט נביחה. כל גל שהגיע לחוף גרם לכיסא שלי לשקוע מעט בחול ולי להפוך לקצף הנישא על הגלים.
ואז אופיר ועילי באו לשבת לידי; תחילה בשקט ואחר כך אופיר אומר "זה גל גדול" על כל אחד מהגלים המתגלגלים לקראתנו ועילי מסכים אתו מתוך אותו ביטחון שאין עליו עוררין שיש לאח קטן באחיו הגדול. ובכל פעם שהגיע גל גדול והרטיב את אחוריהם, קמו השניים וברחו בצחקוקים וצווחות, משאירים אחריהם את טביעות רגליהן הקטנות בחול הרטוב.
ועכשיו אני הולך אחריהם על החול שבלבי ואוסף את העקבות הזעירים הללו ומטמינם כאן, למשמרת, רגע לפני שהם ימחו בידי הגלים.
אושר הוא דבר שאדם מאפשר לעצמו.
אלף פעמים הייתי בים ורק שלשום הבנתי שלמעשה מעולם לא הייתי שם; מעולם לא היה הים רטוב יותר, כחול יותר, מלא יותר ומאושר יותר. מפליאה יכולתו של המבט לצבוע את העולם.
אחרי זה התיישבתי על כיסא מול האופק, פשוט כדי להיות. כלב אחד רדף אחרי צללים של עפיפונים; מתיז מים לכל עבר, מתנער ומידי פעם פולט נביחה. כל גל שהגיע לחוף גרם לכיסא שלי לשקוע מעט בחול ולי להפוך לקצף הנישא על הגלים.
ואז אופיר ועילי באו לשבת לידי; תחילה בשקט ואחר כך אופיר אומר "זה גל גדול" על כל אחד מהגלים המתגלגלים לקראתנו ועילי מסכים אתו מתוך אותו ביטחון שאין עליו עוררין שיש לאח קטן באחיו הגדול. ובכל פעם שהגיע גל גדול והרטיב את אחוריהם, קמו השניים וברחו בצחקוקים וצווחות, משאירים אחריהם את טביעות רגליהן הקטנות בחול הרטוב.
ועכשיו אני הולך אחריהם על החול שבלבי ואוסף את העקבות הזעירים הללו ומטמינם כאן, למשמרת, רגע לפני שהם ימחו בידי הגלים.
