ילד אהוב שלי,
עד היום למדנו יחדיו: יד ביד טיילנו על החוף, גלים וקצף מחליקים על
החול הרטוב והאוויר מלא ריח ים, זיכרונות ורסיסי מים מתחת לשמים הגדולים.
בכל הזמן הזה אתה פגשת את העולם; אולי קצת בביישנות כי זו מין פעם
ראשונה והכל חדש ולא מוכר.
בכל הזמן הזה אני פגשתי אותך; כל יום אתה יותר; יותר גדול, יותר נבון,
יותר מלא. לראות אותך לומד מרחיב אותי.
והנה היום אתה הולך לכיתה א'.
לבד.
עכשיו אחכה שתחזור. וכשתחזור בבקשה תספר, ואני אתבונן בך ואחבק אותך
ואשמח בך. ושוב נטייל יד ביד מול הים ונתבונן בו בפליאה, כפי שראוי להתבונן
בדברים.
במהלך השנים הבנתי שאני מאוד אוהב ללמוד. תמיד אני רוצה לדעת, להבין,
ולעולם איני שבע. כאשר אני מבין משהו חדש אני שמח וזו שמחה גדולה כמו השמים.
ילד אהוב שלי, היום, כשאתה עושה את הצעד הראשון, אני מאחל את האושר
הזה ואת ההגשמה הזו, גם לך.
אבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה