שוב זיתים

עברה שנה מהמסיק הקודם. החורף שוב עומד בפתח, ובשבת ירד גשם. עננים אפורים וכבדים כיסו את השמים וטיפות גדולות צנחו בעוד אנו קוטפים זיתים בפארק המחצבות.
מחזוריות.
הגשם והמסיק בתחילת נובמבר הופכים להיות נקודת ציון בזמן. כמו יום הולדת, כמו ראש השנה - האוויר הקריר, האפרוריות המרחפת בין עצי הזית ושבילי הגן מתגלים במבט לאחור, כאירוע בעל חשיבות; אירוע מייצג.
יש דבר מה פרטי באירוע הזה; אינטימיות פשוטה, בלי זיקוקים ובלונים; רק קרבה לאנשים שאני אוהב על רקע של תפאורה מוכרת. כבר היינו כאן פעם. אז היה זה התמצית של כל מה שטוב בעולם והנה עברה שנה ושוב אנו כאן; חוגגים את היותנו יחד בעוד הילדים רצים בין העצים, אוספים זיתים שנשרו לאדמה ומבצבצים בשלוליות.