תלונות

בזמן האחרון אופיר מרבה להתלונן.
"קא לי" הוא אומר ומושך בחולצה שלו שנרטבה מהמלון שאכל. לפעמים הוא אומר "קא לי" סתם כך, גם מבלי שנרטב ומושך בחולצה שהרגע הלבשתי לו. "אופיר לא קר" אני משיב, אך הוא בשלו ולקולו נוסף גוון מתבכיין. אני לא מתרשם והוא שוכח מזה כעבור דקה. בגן המשחקים או "קקים" כפי שהוא קורא לזה הוא אוהב להתלות על מוט ברזל, להרים את רגליו באוויר ולהתנדנד. רגע אחרי זה הוא עוזב את המוט, מראה לי את כפות ידיו ואומר "יאיאיים" כלומר "ידים" ומתלונן שהוא חש כאבים עזים בכפות ידיו. שניה אחר־כך הוא מניח את כף ידו על העיניים, פולט הברות שפירושם חוסר שביעות רצון ברמה פולנית של סבל. הסיבה: השמש מסנוורת אותו. אני מציע לו את משקפי השמש האדומים (שהוא בעצמו בחר, ללא ספק יש לילד מודעות לאופנה). לרוב הוא מסכים להרכיב אותם וכשאני אומר לו שהוא חתיך כולו מתנפח מגאווה.
לפני השינה הוא דורש שתהיה לו כוס מים אותה הוא מניח בפינה הרחוקה של המיטה. במידה וזו חסרה הוא פוצח בפרץ תלונות ודרישות לתיקון מיידי של המחדל. למרות כל־זאת, באופן מוזר את האנטיביוטיקה שהוא מקבל כרגע למיגור חיידק הסטרפטוקוק שהתנחל בגרונו הוא שותה בתאווה רבה. אתמול בערב לאחר שגמע 5cc מהכפית מיד ביקש עוד. "encore" הוא אומר ומצביע באצבע של יד אחת על כף היד השניה. זה הסימן לעוד, שנבין, כי דווקא את המילה הזו, משום־מה, הוא אומר בצרפתית.