התחלה של שגרה?

עוד מעט נתרגל, אני אומר לעצמי עוד מעט והחיים יהפכו לשגרה, לכזו שאני אהיה רגיל אליה. עילי למד להתהפך. כל היום הוא מתגלגל מהגב לבטן ואז מקטר שלא נוח לו. אנו הופכים אותו חזרה, הוא מנפיק את אחד החיוכים הקורנים שלו ודקה אחר־כך הוא שוב מתהפך ושוב מתלונן. אופיר גמל את עצמו מחיתולים. לפני שבועיים ביקרו אותנו אילן ומאיה עם תומי וליאם הקטנים. אופיר ראה כי הילדים נתולי חיתולים, ביקש שנוריד לו את שלו ומאז הוא משתמש בסיר. אני התחלתי ללמד, פגשתי שתי כיתות של תלמידים חדשים; המפגש עם הראשונה היה טוב, עם השניה היה קשה. היום יצאתי מותש מבית הספר. הם מסכנים אני חושב ואנני יודע כיצד לעזור להם. מחר שוב אהיה שבע שעות ברכבות ובדרכים כפי שהייתי יום יום שבוע שעבר. כאשר אגיע הביתה אקח לי רגע לומר לילה טוב לאופיר ולעילי, גם אם הם כבר ישנים.
עילי שוב מתהפך. אני מביט בו וחושב על ההיפוך שעשינו כולנו; על כך שאנו מוצאים (ומחפשים) את עצמינו בעיר חדשה, בעבודות חדשות, בגן חדש, מוקפים אנשים ומשפחה ומזג אויר והרים ואני יודע שכמו שלמרות התחושות הלא פשוטות וחוסר הנוחות של התנוחה החדשה, זה ילך ויהיה קל יותר וטוב יותר ואנו נהפוך את זה לנקודה ממנה צומחים בדיוק כמו שעילי צומח ולומד עוד קצת בכל פעם שהוא מתהפך.
עוד מעט נתרגל.