בלונים.

"מ‎לונים"! אומר אופיר. כפות ידיו מכתמות בצבעים והוא מראה לנו את הדף הזה. אחר־כך הוא חוזר לשולחן, כאילו לא קרה דבר, וממשיך לצייר.